|
|
רוני הדר על סצנת הנשיקה עם יהודה לוי: "הייתי היסטרית לגמרי"
בכל זאת, הוא יהודה לוי, והיא - רכש חדש ב"אהבה מעבר לפינה". אבל הכל עבר חלק ועכשיו היא יכולה לספר בניחותא על מאחורי הקלעים של הטלנובלה
מאת: שירי הררי
21.06.05
 | | צילום: אורי אליהו |
באחד מימי הצילום הראשונים שלה על הסט של "אהבה מעבר לפינה", רוני הדר היתה צריכה להתנשק עם יהודה לוי מול המצלמה, והיא היתה בשיא הלחץ. בכל זאת, הוא יודה לוי, והיא - שחקנית בתחילת דרכה, פעם ראשונה בטלוויזיה, רכש חדש בסדרה.
"הייתי היסטרית לגמרי", היא מתמצתת את התחושה. "באתי, התיישבתי ליד יהודה ואמרתי לו 'יו, אני היסטרית, כפרה, תעזור לי'. אז הוא אמר, 'אל תדאגי, יהיה בסדר, אנחנו נעבור את זה. יהיה כיף'". ואכן, עבר בשלום והיה "הכי כיף בעולם. באמת. הכי מדהים, עבר לי כל הלחץ ויהודה נורא עזר לי".
רוני הדר, בת 23, הצטרפה לעונה השלישית של "אהבה מעבר לפינה" בתפקיד תמר, החברה הטובה של שירלי (אגם רודברג). שני הפרקים ששודרו מאז עליית העונה, לא ממש שינו יותר מדי בסדר היום שלה, אבל זה כנראה רק עניין של זמן. עוד כמה פרקים באוויר, והבחורה תהפוך לפרצוף מוכר בהרבה סלונים.
היא נולדה בתל-אביב, בכיתה ה' עברה עם משפחתה להרצליה שם גדלה ושם היא מתגוררת עם הוריה עד היום. בחצי השנה האחרונה יש לה גם חבר. סודי. במקביל ללימודים בתיכון למדה במכינה של ניסן נתיב ומשם עברה לקבוצת הנוער של התיאטרון העירוני ההרצלייני, שם שיחקה שלוש שנים. עם תום השירות הצבאי (שריון) טסה לשמונה חודשים לפריז. לבד. קצת מילצרה, קצת למדה צילום וחזרה ארצה כדי לקבל תפקיד בסרט "לך תחיה ותהיה". אחר כך קפצה לשלושה חודשים בהודו, חזרה, קפצה לאודישן של "אהבה מעבר לפינה", התקבלה וזהו.
הדמות שהדר מגלמת נכנסה לקליקה שמורכבת מאגם רודברג ואלון ליטבק, בסדרה סטודנטים לרפואה ("הסבתא הפולניה שלי יכולה להיות מרוצה"), תחת ניצוחו של המרצה ליאון רוזנברג. הדר מספרת שהחברות בין שלושת "הסטודנטים" נוצרה כמעט באופן מיידי. "אגם ואלון הם שני אנשים שאני נורא אוהבת. באמת. כבר מהיום הראשון שהגענו לחזרות וישבנו עם הבמאי עופר וייצמן, היה כל כך מצחיק וכיף, הכל כל כך זרם, ובאמת היתה כימיה מדהימה. הכי זרם. שניהם מקסימים".
בכלל, נראה שלא רע לעבוד כשחקן ועוד בטלנובלה, שכן איכשהו האווירה תמיד כל כך טובה. הדר מודעת לעובדה כי מדובר בתיאור נדוש, אבל כנראה שהמציאות חזקה מכל קלישאה. "זה נשמע נורא צ'יזי כזה, אני יודעת, אבל זה ממש נכון. נורא כיף לבוא לעבודה".
 | | צילומים: נעה זני |
מה היה התרחיש הכי גרוע שיכולת לדמיין שיקרה לך ביום הראשון שלך לצילומים?
"תראי, אני היחידה בסדרה שהצטרפה והיא לא פנים מוכרת. היחידה. והיו לי את החששות שמלוות כל שחקן חדש שמגיע לסט כזה. מי אני לידם? הם עשו כל כך הרבה דברים. חשבתי לעצמי אם אצליח להשתחרר ולהיות אני. כבר ביום הראשון שהגעתי, כשהיתה לנו מין מסיבת גיבוש קטנה, היה לי נורא קשה להשתחרר, אמרתי 'מי אני לעומתם?'. פחדתי שאני אבוא, אגיד את הטקסט, ולא אוכל לשחק אותו מרוב שאני אהיה לחוצה, ואז אני פשוט אדקלם אותו וזה ייצא הכי גרוע בעולם, וכולם יצחקו עליי מאחורי הגב ויגידו שאני שחקנית גרועה. בפועל, הכל היה רחוק מהתרחיש הזה אלף שנות אור".
נו, ומשהו השתנה בחייך מאז שהסדרה באוויר?
"לא. כולם עדיין נורא עסוקים באיזה חתיך יהודה נראה עם בגדי צלילה. נראה לי שלדמויות החדשות אין עדיין משמעות בעלילה, לאט לאט אולי יהיו תגובות אחרות, ותגובות בכלל".
כטירונית, קיבלת עצות מהחבר'ה על הסט?
"מלא. למשל לדאוג לחיים הפרטיים שלי. כולם אומרים לי 'חכי, תראי מה יהיה לך'. אני אני לא צופה את זה. אגם, למשל, היא נורא טיפוס שגם ילדים נורא אוהבים, אבל קשה לי לדמיין שילדים ירצו ממני חתימה. אגם, שהיא קודם כל פשוט בחורה מדהימה, היא גם חברה נוורא טובה. היא אמרה לי, 'רוני תמיד תזכרי מי את, נורא חשוב לא לאבד את זה'. זה נכון בעיניי".
למדת איזשהן תובנות חדשות על עולם הזוהר? דברים שרואים מכאן, לא רואים משם?
"פתאום את מבינה שכל האנשים האלה שאת רואה בטלוויזיה, עם כל הפאסון
הם הכי נחמדים, ובעצם יש להם גם את כל הבעיות הרגילות של היום יום. למשל,
מירי היא כאילו מירי בוהדנה כזאת, אבל ברגע שאתה מכיר אותה, היא כזאת 'כלה' ומצחיקה. אני חולה עליה".
הסרט "לך תחיה ותהיה", בכיכובם של יעל אבקסיס וסיראק מ. סבהאט, מספר את קורותיו של ילד אתיופי שמתמודד עם קשיי הקליטה בישראל. הדר משחקת חברה, שמלווה אותו לאורך השנים. עד כה זכה הסרט לפרסים רבים בהם פרס פנורמה היוקרתי בפסטיבל ברלין. כמו כן, זכה הסרט בשלושה פרסים בפסטיבל ולנסיין, בהם פרס הגרנד פרי לבימוי ולשחקנים מבטיחים בתחילת דרכם. "משוגעים עליו באירופה", היא אומרת בשביעות רצון.
השתתפת בסרט עטור פרסים, הפקה יוקרתית, ז'אנר עליון ועכשיו את בדרמה יומית. פופולרית ככל שתהיה, זה לא סרט קולנוע.
"או.קיי, יש לי תשובה מאוד טובה לזה. כמובן שחשבתי על זה המון. אני שחקנית. ככה אני מנסה להגדיר את עצמי. אני מאוד רוצה להיות שחקנית, לעבוד בזה, לעשות גם תיאטרון במשך הזמן, לנסות הכל מהכל. אז כשנותנים לי תפקיד, אני עושה אותו על הצד הטוב ביותר. אני חושבת שבגבולות הז'אנר 'אהבה מעבר לפינה' היא מצוינת, היא לא רדודה, היא מספקת את הסחורה, ואני לא מתחרטת. מה לעשות, לא כל החיים אעשה סרטים אירופאים והצגות פרינג' דלות תקציב ועטורות יוקרה אומנותית, נכון?".
מה מתוכנן בקרוב?
"אני לא רוצה שזה יישמע כאילו יש לי מיליון הצעות על הפרק. יש כמה דברים, אבל חשוב לי, לאט לאט, לקחת את דברים שיהיו טובים לי".
לעמוד החדשות המלא
|
|